כידוע נוהג ברכב הנפגע בתאונה עם צד ג', יפנה לחברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב בו נסע בתביעה לפיצוי כספי עבור הנזק הגופני שנגרם לו.
הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד), קובעות כי כל אדם הנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים בגין נזקיו, ללא קשר לשאלת האשם בתאונה. חריג לכלל זה הוא – נהג ו/או נוסע ברכב ללא ביטוח חובה.
יחד עם זאת, במקרים מסוימים, תעמוד לנוסע ברכב ללא ביטוח חובה, האפשרות לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע ואת נהג הרכב הפוגע, בתביעה לפי דיני הנזיקין.
מתי זה אפשרי?
רק במקרה בו יוכח כי התאונה נגרמה באשמתו של צד ג' (המעורב בתאונה). הפיצוי במקרה כזה, עשוי אף להיות גבוה משמעותית מזה שהיה מקבל הנפגע, לו היה זכאי לפיצוי לפי חוק הפלת"ד.
יודגש כי במידה והנהג חסר הביטוח מעורב בתאונה עצמית ללא מעורבותו של נהג נוסף, ככל הנראה, לא תהיה לו כל אפשרות לקבל פיצויים ללא ביטוח חובה בתוקף.
מהם ההבדלים בין תביעה לפי חוק הפלת"ד לבין תביעה לפי פקודת הנזיקין?
כאמור בתביעה לפי חוק הפלת"ד, אין צורך להוכיח את אשמתו של האחראי לתאונה. לעומת תביעה לפי פקודת הנזיקין שם יש חובה על התובע להוכיח את אחריותו של הנהג הפוגע. בנוסף, שאלת אשמו התורם של הנהג חסר הביטוח, היא שאלה שיש לדון בה בתביעה לפי פקודת הנזיקין ויש לכך השלכות כספיות בפיצוי הסופי. לעומת זאת, שאלת האשם התורם של התובע לפי חוק הפלת"ד כלל אינה עולה לאור הוראות החוק.
בנוסף, הפיצוי הכספי הניתן לנהג חסר הביטוח המוכיח את תביעתו כנגד נהג צד ג' וכנגד חברת הביטוח, בתביעה לפי פקודת הנזיקין, עשוי להיות גבוה משמעותית מתביעה לפי חוק הפלת"ד, כיוון שהתובע לפי פקודת הנזיקין אינו כבול להוראות ולהגבלות לעניין גובה הפיצוי הקיימות בחוק הפלת"ד.
